יום שבת, 15 במרץ 2008

בבית הספר שבו אני מלמדת נעשה לפני חמש שנים נסיון לבצע שינוי בצורת הלימוד ומעבר לכיתות ממוחשבות ולפעילות מתוקשבת..
בפרויקט כל שכבת כיתות ח' (4 כיתות ) למדה בסביבה מתוקשבת את מרבית תחומי הלימוד , רוב הזמן. לכל תלמיד היתה עמדת מחשב אישית וזו סביבת הלימוד שלו. סביבת לימוד זו אפשרה גם עבודה מרחוק ( מהבית ), ניתן להיכנס היה מכל מחשב, בכל מקום, באמצעות האינטרנט למערכת הכוננים והתיקיות של בית הספר.דרך אתר בית הספר באמצאות הסיסמא .
בפרוייקט השתתפו כ90 תלמידים ו17 מורים. המטרה והחזון היה לאפשר לכל תלמידי חטיבת הביניים שנה אחת של לימוד בסביבה מתוקשבת ולכן במשך כ5 שנים כל שכבת ח למדה בדרך זו.
תחומי הלימוד שנלמדו מחשבים : היסטוריה, גיאוגרפיה, "סימנים" (מקצוע רב תחומי המשלב ספרות מקרא ומחשבת ישראל), מדעים (השתתפות בפרויקט אקולוגיקה מבית מט"ח), אנגלית (בחלק מהרמות ), ערבית ( הכיתה אחת) , מתמטיקה ( באופן חלקי משום שתכני הלימוד לא בתאימו להוראה מתוקשבת).
לפרוייקט לפי דעתי היו הצלחות אך הן חלקייות מאוד. אומנם כל תלמידי השכבה שיפרו באופן משמעותי את המיומנויות שלהם בעבודה במחשב. חומרי הלימוד והעזר האישיים, נשמרו בצורה מאורגנת ומאובטחת בתיקיות אישיות ונגישות הן בבית הספר והן בבית, או מכל מחשב אחר. המורים נדרשו לחדש את כל חומרי ההוראה ולהפוך אותם לרלוונטיים יותר, עם חשיבה מיוחדת על הערך המוסף שלהם כחומרי הוראה מתוקשבים, בפועל החידוש היה בעיקר הדפסת החומרים . תלמידים ענו על דפי עבודה במחשב במכום בכתב. חלק מהפעילויות החדשות שילב חיפוש באינטרנט הפניות למקורות שונים ברשת , לפעילויות ולסימולציות.אך לא היה שינוי בדרכי ההוראה בעיקבות המעבר לסביבת לימוד חדשה.
הורגש שינוי ביחס למרחב ולזמן של הלמידה. המרחב והזמן הפכו גמישים יותר ומתאימים יותר לצרכיהם ולנטיותיהם האישיות של כל חניך ושל כל מורה. תלמידים ומורים קיימו תקשורת גם מעבר לשעות הלימודים והמשיכו את שהותחל בכיתה ,בפורום ובדוא"ל, ודרך אתר בית הספר.
במעמדו של המורה חל שנוי מסויים, בהגדרת תפקידו הוא איננו יותר בעל הידע אלא המנחה והמתווך. בפועל לתלמידים היה קשה יותר לקבל את ההגדרה, ולפעול בגישה קונסרוקטיביסטית וגם לחלק גדול מהמורים היה קושי לשנות את דרכי ההוראה ולהתאימם לגישה זו.
בסופו של דבר הפרוייקט לא הצליח וחזרנו לשיטות המסורתיות. בית הספר סבל מבעיות תקציביות לא היתה לנו תמיכה תקציבית בתחום ההוראה המתוקשבת. דבר שפגע בתחזוקת הציוד בהדרכת המורים ובפיתוח הפדגוגיה המתוקשבת .

5 תגובות:

shulamit אמר/ה...

הי אפרת
זו הפעם הראשונה שלי שאני מגיבה בבלוג לאחר שגם פתיחת הבלוג שלי בקורס היתה התנסות חדשה עבורי. מאחר ונושא זה קרוב אלי בחרתי להגיב.
זה ממש לא יאומן ואפילו מרגיז שפרוייקט כזה ייפול בגלל עניין התקציב והכשרת המורים. זה הסיפור במערכת החינוך שלנו וחבל כי מחד מדברים על תקשוב בכל הזדמנות ולרב זה נופל מאותן סיבות. בבית ספר בו אני לימדתי בתחילת דרכי הכניסו חדר מחשבים משוכלל מבלי לבדוק לפני כן האם המורים מסוגלים להתמודד איתו,או להכין אותם באיזה שהיא השתלמות קודמת. מכיוון שאני הייתי בסביבה הייתי כמו "מצילה" למצב. ההתחלה לא היתה קלה והיו מורים שטענו שהם לא מוכנים להיכנס לחדר מחשבים ללא הכשרה ולהרגיש שהתלמידים יודעים יותר מהם.
התהליך לא היה קל ודווקא המורים הללו נכנסו מהר יחסית לעניינים אבל שוב, חדר מחשבים צריך תחזוקה שוטפת ומימון לכך דבר שבהחלט חסר ועוצר את תהליך ההתמחשבות בבתי הספר.
שולמית

lina אמר/ה...

זה אוד עצוב להפסיק פרויקט הזה בגלל בעיות תקציביות... ולפי דעתי, צריך לשלב בין הוראה בסביבה מתוקשבת לבין הוראה מסורתית ולא לוותר עליה, כי לכל שיטה יש את היתרונות ואת החסרונות שלה.
ויש לבדוק את כל הצדדים לפני כל חידוש ולא להפסיק אותו באמע הדרך....

זהבה ויצמן אמר/ה...

אפרת הי!
את באמת מעלה בעיה כאובה, של כשלון למידה מתוקשבת בגלל חשששל מורים ובעיות תחזוקה,לדעתי הבעיה הראשונה של חשש מורים תלך ותחלש, מאחר והדור החדש של המורים גדל על ברכי הטכנולוגיה החדשה, ומחשב זו כבר לא מילה משהו מפחיד, עדיין אני רואה את הבעיה המרכזית בהבנה של המערכת הניהולית שחיבת להיות תשובה מידית לתקלה טכנית של מחשב, מחשב שנתקע באמצע, זה ילד מתוסכל, ילד שלא עובד ומפריע לסביבה שלו, ולכן מנהל בית ספר צריך להבין שליד למידה מתוקשבת, צריך להיות טכנאי (ויש כזה בבית הספר) שיסייע לתיקון התקלה.
אני מלמדת למידה כזו, ובמהלך השיעור שלי, יש הרבה תקלות, בזכות היותו הטכנאי זמין, מתאפשרת למידה ללא תקלות.
זהבה

ליאורה אמר/ה...

את מציינת שהפרוייקט לא הצליח ולא ברור לי למה הכוונה. האם לכך שירד מסיבות תקציביות? או לעצם התהליך
ליאורה

אנונימי אמר/ה...

שיעורים פרטיים הם דרך מומלצת לשיפור בגרויות ולימוד מתמטיקה