האם אפשר להגדיר את הבלוג שלי - בלוג

סלנט טוען כי בבלוג אמיתי הבלוגר יפרסם רשימות קצרות עם קישורים לאתרים מענייני אותו שהוא מצא ובנוסף לקישור לאתרים יצרף אליו את פרשנותו האישית והמיקצועית। !१११११११!
להלן הקישור : בלוגים- הז'נר שהולידה תרבות האינטרנט והקשר לחינוך.

האם הבלוג מתאים לי?

הכתיבה בקורס מאלצת אותי להשתמש ולכתוב בבלוג। לכאורה הכתיבה חשובה לרפלקציה אישית על הנעשה ומתרחש בקורס ועל תהליך הלמידה האישי והתובנות שאני לומדת । הפועל הדבר לא קרה הבלוג הווה עבורי עול ואילוץ। אני לא נהנת מהכתיבה בו והפוסטים שאני כותבת ברוב המקרים עולים בעיקר כדי לבצע את הנדרש במסגרת המטלות। יתכן כי אם הייתי מתחילה את הקורס שוב הייתי מתיחסת לבלוג אחרת ולדרך הלמידה שלי בצורה שונה । היום במבט לאחור יכול הבלוג להוות עבורי סביבה שבה אני יכולה לסכם ולכתוב את עיקרי הדברים התובנות ההתלבטיות שלי והמחשבות בהתאם לרצף הנושאים הנלמדים। לנהל מעין מחברת אישית। אכן , מחברת או יומן אישי החשוף לכל קורא।
וזה מביא אותי לחשיבה איך אני יכולה להשתמש בכלי הכיתה । פתיחת הלוג שלי כמורה עבור התלמידים יכול להוות סביבה טובה לקשר אירגון הלמידה וגם מקום להצגה של משימות । כל תלמיד בכיתה ינהל גם הוא בלוג שיהווה עבורו מחברת אישית לסיכום החומר, פתרון משימות ורפלקציה אישית।
השאלה העיקרית שעולה לי היא: איך מציגים את סביבת העבודה הזו לתלמיד ואילו הוראות והנחיות יש לתת כדי שהסביבה אכן תשרת אותו את המורה ואת הכיתה בצורה הטובה ביותר?

שיעור אינטרוויז

ביום שלישי השתתפתי בפעם הראשונה בשיעור ווירטואלי חי במערכת האינטרוויז। הרגשתי מאוד לא טוב עם התנסות זו । במהלך השיעור התיאשתי , שאלתי האם השיעור יוקלט כי חשוב לי לשמוע ולדעת מהם התכנים שבהם דנו , והתנתקתי מהשיעור।

הקצב איטי להחריד! יותר מדי זמן מבוזבז בניסיונות ליצור קשר עם המשתתפים, ואת אלה ששמעו איכות השידור היתה גרועה, שמעו חזק מדי או לא שמעו בכלל, הדברים נקטעו באמצע...
אני מבינה שזו הזדמנות לקשר בין כל המשתתפים ,הרחוקים והקרובים , ונילי।
אני מודעת לחשיבות של ההתנסות וגם התנסות ו"חשיפה" לתקלות תורמת במובנים מסויימים ללמידה ।
אני לא מרגישה שניתרמתי במפגש זה וחבל.

להתקדם או לדרוך במקום...

איך משכנעים מנהל בית ספר שסביבה אינטראקטיבית למורה חיונית להוראה ולמידה טובים יותר.
אני מוצאת את עצמי פעמים רבות קוטעת את רצף השיעורים או מתכננת את השיעור בצורה לפעמים מעוותת רק בגלל שהאמצעים הטכנולוגים לא נמצאים בכיתה .
צוות מורים בבית הספר שלי מנסה להוביל מהלך של שכנוע המנהל בדבר נחיצות הציוד לשיעור - מקרן וחיבור למחשב בעמדת המורה. הזמנו לבית הספר צוות של מט"ח שתומך במורים לכל בית ספר ולכל מורה יש סביבת עבודה ממוחשבת ומתוקשבת , הם מעניקים תמיכה הדרכות.

אני בטוחה שכדי להכניס את הטכנולוגיה לכיתה צריך אורך רוח והמון סבלנות. כבר התנסנו בעבר בפרויקט שלא הצליח וזה מובן שהמנהל מפחד להשקיע ומפחד שאחרים לא ירצו לשתף פעולה. אבל אי אפשר להשאר מאחור בגלל הפחד. חייבים להתקדם.